חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

עלה אל הר העברים

בפרשת פנחס,כתב רש"י שני תירוצים למה דווקא כאן מקום הפרשייה הזו,וזה לשונו בתירוץ השני: "דבר אחר כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדמה שהותר לי נדרי".עכ"ל.ותימה גדולה,דהא רק בפרשת מטות כתבה התורה את סיפור בני גד ובני ראובן.ופשוט דאין לתרץ דידע משה ברוח קדשו,דאם כן לא הווא ליה לכעוס כשביקשו,שהרי ידע כבר כוונתם.ועוד,לא שייך לומר שרש"י סובר כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה,דהא בפרשת ואתחנן מוכח דמיד לאחר שכבשו סיחון ועוג התפלל משה,וכן כתב שם רש"י בפירוש,כלשונו:"בעת ההיא- לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר",ובודאי שהיה לפני שבאו 2 השבטים אל משה,ומוכח שאין לתרץ דאין מוקדם ומאוחר בתורה.וצריך עיון. 
עכשיו באתר שטייגן 58 אורחים
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד